חוק מס מעסיקים

מס מעסיקים הוא היטל מס שהוטל על כל המעבידים במשק הישראלי החל משנת 1975 ועד שנת 2008. היטל זה הוחל באמצעות חוק מס מעסיקים שעבר שינויים רבים במרוצת השנים, עד שבוטל כליל באמצעות חוק ההסדרים בשנת 2008. בהתאם לכך, נכון להיום, היטל המס חל אך ורק על מעבידים שמעסיקים עובדים זרים. על מהותו של החוק הנ"ל, השלכותיו והתמורות שחלו בו לאורך השנים, נפרט בהרחבה בסקירה זו.

על חוק מס מעסיקים והתמורות שחלו בו לאורך השנים

חוק מס מעסיקים נכנס לתוקפו כאמור, בשנת 1975. בעקבותו נדרשו מעסיקים במדינת ישראל לשלם מס הכנסה בשיעור קבוע מתוך המשכורות שהם שילמו לעובדיהם, ובהתאם להיקפן. כלומר, מדובר היה במס יחסי, שחושב בהתאם לשכר ששילם המעסיק לעובדיו.

מס המעסיקים עבר גלגולים רבים לאורך השנים, כך ששיעור המס שהוטל על מעסיקים בעקבותיו היה נתון לשינויים לא מעטים, כמו גם אוכלוסיית היעד הספציפית שהחוק חל עליה. כל זאת עד שבסופו של דבר במסגרת חוק ההסדרים משנת 2008 מס המעסיקים בוטל.

מס מעסיקים כמס זמני

במקור, נחקק חוק מס מעסיקים כדי לאפשר גביית היטל מבעלי עסקים בישראל, באופן זמני בלבד לשם איזון התקציב. הכוונה הייתה לגבות את היטל מס מעסיקים רק עד שתונהג גביית מע"מ. אולם למרות שגביית מס ערך מוסף הונהגה לאחר תקופה קצרה יחסית מחקיקת חוק זה, בפועל גביית היטל מס מעסיקים נמשכה גם כעבור שנים ארוכות עד לביטול החוק.

בחלוף הזמן ובשל העובדה שמס המעסיקים הפך למעיל תמריץ שלילי להעסקה של עובדים, ופגע בניסיונות של ממשלת ישראל לתגמל ספציפית את המעסיקים המשקיעים במגזרים מסוימים, לחוק נוספו פטורים שונים שהוענקו לקבוצות מעסיקים ספציפיות שעמדו בתנאי זכאות מוגדרים. התנאים שנוספו לחוק למימוש פטור ממס מעסיקים לפי ענף העסקה

בסעיף 2 א' (א) בחוק מס מעסיקים, נקבעי כי מעסיק שישלם שכר עבודה לעובדיו בגין עבודתם באחד ממסגרות ההעסקה הבאות, יוכל ליהנות מפטור מתשלום מס מעסיקים בגין אותו שכר ששילם:

1. העסקת עובדים במפעלים תעשייתיים – שעיקר פעילותם בשנת המס הנתונה הינה פעילות ייצרנית בהתאם להגדרתה בחוק לעידוד התעשייה (מיסים), התשכ"ט 1969.
2. העסקת עובדים במשקים חקלאיים – המשמשים בשנת המס הנתונה בייחוד לייצור של תוצרת חקלאית, כולל מוצרים מהצומח ומוצרים מהחי.
3. העסקת עובדים בתאגידים העוסקים בשיווק – אשר 70% מערוצי השיווק שלהם ויותר, בשנת המס הנתונה מופנים למכירה של תוצרת תעשייתית או חקלאית שיוצרה בישראל, למדינות זרות.
4. העסקת עובדים בתעשיית התיירות וההארחה המקומית – לרבות מלונות, בתי הארחה, פנסיונים, בתי מרגוע או בתי אבות.
5. העסקת עובדים בענף הבנייה – לרבות בעבודות בנייה של בתים למגורים או עבודות הקשורות להנחת תשתית או להשלמת בנייה מסוג זה, כולל עבודות חפירה, עבודות עפר, או סלילה של דרכים.

רכיבי השכר שהיו פטורים ממס מעסיקים על פי חוק מס מעסיקים

חיוב בהיטל מס מעסיקים על פי חוק מיסוי מעסיקים, חל על מרבית מרכיבי השכר שחייבים במס הכנסה, כולל הטבות בשווה ערך לכסף. עם זאת היו מספר מרכיבים בשכר שהיו פטורים ממס המעסיקים והם:

• תשלומים שאינם במעמד הכנסה מעבודה, כדוגמת תשלומי אש"ל בגבולות התקרה המזכה בפטור ממס
• תשלום על החזקת טלפון
• כיסוי הוצאות החזקת רכב
• גילום שווי השימוש ברכב צמוד
• תשלומי פנסיה
• גילום שווי הנחות מריבית
• פיצויים ששולמו בפרישה מעבודה, כולל החלק שחייב היה במס הכנסה
• תגמולי מילואים מטעם המוסד לביטוח לאומי

שינוי תחולתו של חוק מס מעסיקים

בשנת 1992, נחקק "צו מס מעסיקים", שבעקבותיו שיעור מס מעסיקים שהוטל על בעלי עסקים בישראל הופחת לאפס, בעוד שמס מעסיקים בשיעור של 4% נותר תקף בעיקר למעסיקים במעמד מלכ"רים.

ביטול חוק מס מעסיקים
החל מתחילתו של חודש ינואר בשנת 2008, חוק מס מעסיקים בוטל לחלוטין, עת שעודכן חוק ההסדרים במשק המדינה, עבור שנת המס 2008.

מס מעסיקים בגין עובדים זרים

בסעיף 45 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל – תשס"ג 2003, נקבע שמעסיקים ישראליים המעסיקים עובדים זרים, יהיו חייבים בתשלום היטל מס בגין העסקת עובד זר, וזאת בשיעור של 20 אחוזים מכל שכר ששילמו לעובדים הזרים בשנת המס הנתונה.

אולם במידה והעובדים הזרים מועסקים במסגרת ההיתר להעסקת עובדים זרים בענף החקלאות, שיעור מס המעסיקים יהיה 10 אחוזים. בשנת 2016, נקבע במסגרת הוראת שעה, מתן פטור מלא מההיטל על מעסיקים בענף החקלאות, שחל מהתאריך 1.1.2016 ועד ל- 31.12.2020. במסגרת הצעת חוק שעלתה לדיון בינואר 2021, הוצע להאריך את תוקפה של הוראת שעה זו שהעניקה פטור מהיטל מס מעסיקים בענף החקלאות למשך תקופה נוספת.

זאת מפאת המשבר אליו נקלע ענף החקלאות בעקבות מחסור בידיים עובדות, ועל בסיס ההבנה שלמרות שחוק מס מעסיקים בא לעודד העסקת כוח עבודה מקומי בענפי הייצור והחקלאות בישראל, בפועל מעטים הם הישראלים המעוניינים לעבוד בענפים אלו בפועל. לאור זאת, הוצע כאמור להאריך את התיקון לחוק מס מעסיקים שקבע פטור מלא ממס מעסיקים בהעסקת עובדים זרים במגזר החקלאי, וזאת למשך 5 שנים נוספות, עד ל- 31.12.2025, בשאיפה לאפשר לענף החקלאות להשתקם ולצמוח. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ללא התנגדויות, והועברה להמשך טיפול בוועדת הכספים.

לסיכום

העלייה הקבועה בשיעור המס הנגבה ממעסיקים ישראלים בגין העסקת עובדים זרים, הובילה למשבר כלכלי חמור בקרב מעסיקים בענפים שונים במשק הנשענים על כח עבודה זר. אולם חשוב לדעת כי לבעלי עסקים המעסיקים עובדים זרים, ישנה אפשרות לקבל החזרי מס עבור ניכויים שונים שנכללים בחוק העובדים הזרים כיום.

פנייה לבדיקת זכאות להחזרי מס לעסקים, תאפשר לכם לבחון בכלים מקצועיים את זכאותכם המשוערת לקבלת החזר חלקי מסכום היטל מס מעסיקים אותו נדרשתם לשלם במסגרת העסקת העובדים הזרים. לא אחת, מדובר על החזר של סכומים לא מבוטלים.