מתי חלה התיישנות בדיני המס?

זכויותיהם וחובותיהם של משלמי המיסים בישראל, הם תוצר של דיני המס המתעדכנים מעת לעת. לכן חשוב להכיר את הסייגים וההגבלות הקבועים בחוק לשם מיצוי מלא של זכויותיכם. במאמר זה נבחן את הנושא בהקשר לתהליך הגבייה של רשויות המיסים, ונדון בסוגיה: מתי חלה התיישנות בדיני המס?

מהם דיני המס?

דיני מס במדינת ישראל הם מערך של הוראות, הסדרים ותקנות, שנועדו להסדיר את פעילותו הפיננסית של הציבור בישראל ושל הגופים העסקיים הפעילים במדינה. החוקים המרכזיים שמסדירים את נושא המיסוי בישראל הם פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

דיני המס מתווים את אופן החישוב של חבות המס של יחידים ועוסקים, והכללים בהם הם דינמיים ותלויי נסיבות. לכן לחוקי המס בישראל יש מעמד של תחום משפטי וכלכלי המחייב מומחיות רבה, ניסיון מקצועי ענף והתעדכנות שוטפת, מצד העוסקים במלאכה.

הגדרת המושג "התיישנות"

"התיישנות" היא מושג בעולם המשפט, שמתאר מצב שבו חרף קיומה העקרוני של אפשרות להגשת תביעה, התביעה תידחה על הסף מאחר והזמן הקבוע בחוק להגשת תביעה מסוג זה, חלף. חשוב לדעת כי אף שבמדינת ישראל ישנו חוק כללי שנקרא "חוק ההתיישנות", ישנם חוקים רבים ונוספים שמסדירים את נושא ההתיישנות בצורה ספציפית לתחום שבו הם עוסקים.

מתי חלה התיישנות בדיני המס? – ההתיישנות בדיני המס בישראל

בהמשך לאמור לעיל, בהיעדר חקיקה ייעודית לנושא ההתיישנות בדיני המס בישראל, וללא סייגים לחוק ההתיישנות הכללי בפקודת מס הכנסה, ניתן להניח כי על תביעות בנושאי מיסוי כמו גם על גביית חובות מס – תחול השתיינות בתוך 7 שנים, בהתאם להוראות החוק הכלליות בנושא תקופת ההתיישנות.

ההתיישנות בדיני המס בישראל ומשמעותה בהליכי גבייה

משמעות הדבר הינה כי ככל שרשות המיסים תנסה לנקוט בהליכי גבייה ראשוניים רק בחלוף 7 שנים ממועד קבלת ההודעה בדבר החוב, מבלי שבוצעו פעולות אחרות בהקשר זה, החייב רשאי יהיה לטעון להתיישנות.

כפועל יוצא, לרשות המיסים לא תהיה אפשרות לגביית החוב בחלוף תקופה זו. הדבר מגובה גם בפסיקת בתי המשפט בישראל בתיקים הנוגעים להליכי גבייה של רשות המיסים, שנפתחו במועד מאוחר מדי.

הוראות היועץ המשפטי לממשלה לעניין תקופת ההתיישנות בנושאי מיסוי

לאחרונה פורסמו הוראות חדשות הנוגעות לנושא ההתיישנות בחוקי המס בישראל, מטעם לשכת היועץ המשפטי לממשלה. לצד הנחיות אלו הוגשו גם בקשות לתיקונים שונים בשומת המס. הוראות היועמ"ש קבעו שהמועד שממנו יש להתחיל בספירת תקופת השיהוי, הינו המועד בו תהיה רשות המיסים רשאית לנקוט צעדי גבייה כנגד חייבים.

זהו למעשה המועד בו ניתן יהיה לומר כי לחייב ישנו חוב בפיגור. במקרה שבו עסקינן בחובות מס – תהיה הכוונה למועד בו מוצו פעולות הערעור הקבועות בחוק המס הרלוונטי, ובמקרים בהם אין חוק מסוים הנוגע לחוב הנדון – מדובר יהיה במועד שבו הפך החוב לסופי.

התיישנות בדיני המס לשכירים ולעצמאים

להבדיל מעובדים שכירים, שההכנסה שלהם ידועה וברורה בדרך כלל, ושגביית המיסים מתבצעת כניכוי במקור משכרם, חבות המס של עוסקים עצמאיים וחברות בע"מ היא נושא מורכב יותר.

בעלי עסקים עצמאיים וחברות, חייבים בתשלום מס הנגזר מגובה הכנסותיהם נטו, הנקבע לאחר ניכוי של הוצאות מוכרות המקטינות את שומת המס שלהם. אולם משום שקיימות מגוון פרשנויות לדיני המיסוי בישראל, אי התאמות עלולות להיווצר בין היקף המיסים ששולמו בפועל ובין שיעור המס שקבע פקיד השומה כי בעל העסק או החברה נדרש לשלם.

באילו מקרים אי התאמות מסוג זה עלולות להתקיים?

כשרשות המיסים מחליטה לבצע בדיקה מעמיקה של הדוחות שבעלי עסקים הגישו לה, למשל – בדיקת דוח שנתי או ביקורת על הצהרת הון, הדבר עשוי להוביל לשומת מס נוספת, כלומר, לחייב את בעל התיק לשלם למס הכנסה מיסים נוספים מעבר למה שכבר שולם.

בהקשר זה נשאלת השאלה: האם לרשות המיסים מותר לבצע ביקורת על הדוחות שהוגשו לה גם בחלוף שנים רבים? למזלם של בעלי עסקים רבים בישראל, קיימים חוקי התיישנות בדיני המס שמונעים זאת, כפי שנפרט בשורות הבאות.

ההתיישנות על בקרת דוחות במס הכנסה

החוק בישראל מגביל את פרק הזמן שבו רשאי פקיד שומה במס הכנסה להורות על ביקורת דוחות. לאחר שהוגש למס הכנסה דוח ששומת המס נקבעת לפיו, לפקיד שומה ישנה אפשרות להורות על בדיקת אמיתות הנתונים המדווחים בדוח במשך תקופה שלא תעלה על 3 שנים מסוף שנת המס שהדוח מתייחס אליה. במקרים חריגים בלבד, עשויה להיות מאושרת התיישנות בדיני המס של 4 שנים.

האפשרות למחיקת חובות על בסיס התיישנות בדיני המס

בהמשך לאמור לעיל, אנו מבינים כי לפקיד שומה במס הכנסה אין אפשרות להורות על ביקורת דוחות לדיווחים שהוגשו לפני למעלה משלוש שנים (או ארבע במקרים יוצאי דופן). אולם מה הדין במקרה של חובות מס שלא שולמו? מתי חלה התיישנות בדיני המס בהקשר זה, אם בכלל? ובכן, דיני המס בישראל, אינם מגדירים באופן חד משמעי מהי תקופת ההתיישנות על חובות מס שלא שולמו.

כפי שציינו מוקדם יותר, חוק ההתיישנות הכללי קובע תקופת התיישנות בת 7 שנים. האם ניתן להסיק מכך כי בחלוף 7 שנים כל חובות המס ימחקו ויתבטלו מאליהם? למרבה הצער, התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית. כאשר נושאים אלו מגיעים להכרעתם של בתי המשפט בישראל, נהוג לבחון כל מקרה ומקרה לגופו.

אולם המגמה הפסיקתית בתיקים אלו מעידה על כך שבתי המשפט מעודדים פעילות גבייה אקטיבית ויעילה מצד רשות המיסים, כדרך למנוע עיכובים ארוכי שנים בגביית חובות מס. מבחינת בתי המשפט, תקופת ההתיישנות הנוגעת לביקורת דוחות מס, שהיא 3 שנים, אמורה להספיק גם לנקיטת הליכי גבייה של חובות במס הכנסה.

מתי התיישנות בדיני המס לא תחול?

החריג לעניין התיישנות בדיני המס, הוא במקרים בהם ישנן ראיות המצביעות בבירור על ביצוע עבירות מס חמורות. במקרים כאלו, עשויה תקופת ההתיישנות להתארך הרבה מעבר ל – 7 שנים. לדוגמא, בעלי תיקים שאינם עומדים בחובת הדיווח לרשויות המס, מי שמעלימים מס בסכומים גדולים, מזייפים חשבוניות, מי שמנסים להסוות את שיעור הכנסותיהם האמיתי באופן אקטיבי – כל אלו עלולים לעמוד בפני חבות מס שתחול עליהם למשך 7 שנות התיישנות החל ממועד הגעתן של ראיות המעידות על אפשרות לביצוען של עבירות מס חמורות בידי הנישום, לידי פקיד השומה.

לסיכום

לחוק ההתיישנות במשפט הכללי, ישנה השפעה גם על הליכי מיסוי ותקופת ההתיישנות החלה עליהם. אולם למי שביקורת דוחות או הליכי גבייה נפתחו כנגדו באיחור רב ממועד הדיווח, מוטב להתייעץ עם יועץ מס או רואה חשבון על מנת לבחון את הרלוונטיות של טענת ההתיישנות על פי ההקשר.