חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות

תקופת הבחירות בישראל מאפשרת לאזרחים רבים לעבוד ולייצר לעצמם מקור הכנסה נוסף באופן זמני. בין אם מדובר על עבודה בקלפיות או בשירות הניתן במסגרת הפעילויות השונות שעורכות המפלגות לקראת הבחירות – ישנו שיעור מס מיוחד בגין התמורה המשולמת במסגרת עבודות אלו. חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות מגדיר מס בשיעור של 25 אחוזים על תשלומים מן הסוג האמור. על תוקפן של הוראות מיסוי אלו והתנאים למימוש הטבת המס נסביר בפרוטרוט בשורות הבאות.

הצורך בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות

לקראת הבחירות לכנסת ישראל או לרשויות מקומיות, עובדים רבים מגויסים לשם ביצוע עבודות מסוגים שונים הנוגעות לתהליך הבחירות. ישנו מגוון רחב של תפקידים המאוישים במסגרת ימי בחירות בישראל, לרבות:

• עבודה של משגיח בקלפי
• עבודת אבטחה בקלפיות
• תפקיד של מזכיר הקלפי

ישנם גם מי שמועסקים בתפקידי מטה שונים לקראת הבחירות, בשירות המפלגות השונות. בין אם מדובר בתפקיד לוגיסטי, פרסומי או כל עבודת מטה או שטח אחרת המתבצעת במסגרת הבחירות, ישנו צורך בחקיקה ייעודית למיסוי התמורה המשולמת לעובדים המועסקים בתקופת הבחירות. זהו המענה המסופק במסגרת החוק למיסוי תשלומים בתקופת בחירות.

שיעור המס על פי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות

בחוק מיסוי תשלומי בחירות, נקבע ששיעור המס המנוכה מהתשלום לעובד בעבודת בחירות לסוגיה, עומד על 25 אחוז מהכספים המשולמים עד תקרה של 18,000 ש״ח. המיסוי בגין תשלום החורג מתקרה זו, הוא כולו על פי מדרגת המס הרלוונטית באופן ספציפי לעובד מקבל התשלום, ולא תינתן בגין תשלום כזה הטבת מס מהסוג האמור.

תנאי הזכאות

בנוסף לאמור לעיל, חשוב לדעת שמיסוי בשיעור של 25% בהתאם לחוק למיסוי תשלומים בתקופת בחירות, תקף אך ורק לתמורה הכספית המתקבלת בעבודות המתבצעות במתכונת זמנית במסגרת תקופת הבחירות לבדה. זאת במידה ומדובר על שירות הניתן שלא במסגרת עיסוקו הקבוע של העובד.

פטור מדיווח

חשוב להזכיר שהתמורה המשולמת לעובדים בתקופת הבחירות בשל עבודתם הזמנית בתפקידי בחירות שאינם מתבצעים כחלק מעבודתם הקבועה, אינה מוגדרת בפועל בתור שכר או הכנסה מן המניין, ולכן העובד פטור מדיווח עליה במסגרת דוחות המוגשים למס הכנסה. בנוסף תמורה זו פטורה מתשלום מע"מ ודמי הביטוח הלאומי המשולמים בגינה הם בשיעור מופחת.

הסייגים לחוק

למותר לציין שהמס המשולם על פי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, הוא שיעור מס מיוחד שאיננו בר ניכוי ואינו ניתן לקיזוז מסיבות שונות, כדוגמת פטור ממס או נקודות זיכוי ממס הכנסה.

למי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות אינו תקף?

כנגזרת של תנאי הסף שמנינו לעיל, ניתן ולסכם ולומר שחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות איננו תקף לעובדים המועסקים בתקופת הבחירות בידי ארגונים שאינם קשורים בצורה ישירה למערכת הבחירות. חוק זה איננו תקף גם לעובדי מפלגה המספקים למפלגתם שירות קבוע לאורך השנה כולה, ולעובדים המספקים למפלגה שירותים בשגרה גם מחוץ להקשר הבחירות, לאורך השנה.

סוגי התשלומים הרלוונטיים

בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות קיימים גם סייגים לגבי סוגי התשלומים שהמס המיוחד אינו חל עליהם:

1. תשלום דמי שכירות אינו נחשב כתשלום מיוחד לתקופת הבחירות המזכה במס מופחת – הדבר נכון גם כשמדובר על דמי שכירות לנכס שנשכר במיוחד לתקופת הבחירות.
2. תמורה המשולמת בגין עבודה בתקופת הבחירות אשר חורגת מסכום של 18,000 ש"ח, תמוסה כולה בתר הכנסה רגילה – החל מהשקל הראשון, משום שתשלום בגובה זה אינו נחשב על פי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, כתשלום מיוחד לתקופת בחירות. לכן על הכנסה בסכום כזה ישולם מס הכנסה כרגיל בשיעור הקבוע בחוק על פי מדרגת המס של הנישום. זאת בנוסף לחיוב במע"מ ובדמי ביטוח לאומי בשיעור רגיל.
3. העסקה דרך חברות כוח אדם בתקופת הבחירות איננה מזכה בהטבת המס המיוחדת הקבועה בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות. זאת משום שחברות כוח אדם אינן נחשבות על פי החוק כמעסיקים או כמקבלי שירות.

מהם התנאים למימוש הטבת המס מחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות?

על פי חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, הזכאות לתשלום מס בשיעור של 25 אחוזים, תקפה לתשלומים מיוחדים המשולמים בתקופת הבחירות. קרי, לתמורה הכספית הניתנת לעובדים המועסקים באופן זמני במהלך הבחירות בידי אחת מהמפלגות המשתתפות בבחירות או מטעם ועדת הבחירות המרכזית.

בנוסף לחובת קיומו של קשר בין המעסיק לבין אירוע הבחירות, הזכאות להטבת המס הנ"ל מותנית בכך שהעובד / נותן השירות מספק במסגרת עבודתו זו, שירות שאינו כלול בעיסוקו בשגרה. לעניין זה יצויין כי תקופת הבחירות מוגדרת בחוק בתור 60 ימים ש- 46 מתוכם נחשבים כימי טרום בחירות ואילו 14 הימים הנוספים נחשבים כימים שלאחר יום הבחירות.

מימוש הזכות למס מיוחד בעבודת בחירות

כדי לממש את הזכאות למס בשיעור של 25% על התמורה המתקבלת בעבודה בתקופת הבחירות, עליכם לפעול כדלהלן:

1. מעסיקים המעבירים תשלומים שלגביהם תקפה חובת ניכוי המס, לפתוח במשרד פקיד השומה באזור מגוריהם או אזור הבחירות, תיק ניכויים.
2. הגוף המשלם (בין שמדובר במפלגה או בוועדת הבחירות המרכזית) נדרש להגיש ללשכת פקיד השומה, דיווח על התשלומים שהעביר בין ה- 14 בחודש החולף ועד ל- 13 בחודש הנוכחי, מדי חודש. הדוח יוגש לא יאוחר מה- 16 בחודש, במסגרת טופס 102 שבנוסף אליו יש להגיש גם טופס 0136 שהוא טופס דיווח ייעודי לדיווח על תשלום עבור עבודה בבחירות.

האם חלה חובת ניכוי מס במקור על תשלומים בתקופת הבחירות?

במקרים שבהם קיימת הוראת ניכוי מס במקור יש לבצעה כחוק ועל פי סוג התשלום. במידה ולא קיימת הוראה מיוחדת לעניין זה, יש לנכות מס במקור בשיעור של 25 אחוזים.